תסמונת התעלה הקרפלית

תסמונת התעלה הקרפלית (carpal tunnel syndrome- מעתה תקרא CTS) מהווה את אחת הבעיות האורתופדיות השכיחות.  לפני שנתחיל לדבר על הבעיה הרפואית עצמה, נתחיל בלתאר מהי התעלה הקרפלית.

התעלה הקרפלית היא איזור באספקט הקדמי/וולרי של שורש כף היד. התעלה מוגדרת על ידי מספר מבנים אנטומיים-

• רצפת התעלה מוגדרת על ידי השורה המקורבת של עצמות שורש כף היד (proximal carpal row).
• הקיר החיצוני (רדיאלי) מוגדר על ידי ה-scaphoid tubercle ועצם הטרפזיום.
• הקיר הפנימי (אולנרי) מוגדר על ידי הקרס של עצם ההמאט (hook of hamate)  ועצם הפיזיפורם.
• גג התעלה מוגדר על ידי הרצועה הקרפלית החוצה (transverse carpal ligament).

המבנים אשר עוברים בתעלה כוללים 9 גידים מכופפים אשר עוברים בתעלה בדרכם לכף היד, העצב המדיאני וכלי דם. כל פתולוגיה אשר תגרום לעליה בנפח ו/או בלחץ בתוך התעלה עלולה לגרום ללחץ על המבנים בתוך התעלה, בדגש על העצב המדיאני. הסיבה השכיחה ביותר ל-CTS אידיופתי הינה דלקת של הסינוביום ועליה בלחץ בתוך התעלה.

מחקרים שונים הראו שבין 0.1-10% מהאוכלוסיה הכללית עלולים לסבול מהתופעה.

נמצאו מספר גורמי סיכון לבעיה זו כולל מין נשי, השמנה, הריון, תת פעילות של בלוטת התריס, מחלת פרקים שגרונית, סוכרת, גיל מבוגר, אי ספיקת כליות כרונית, עמילוידוזיס, עישון, אלכוהוליזם, עבודות מסויימות שגורמות לתנועות חוזרות של שורש כף היד או מנח יד מקובע (דוגמת קלדניות). הפרעות מטבוליות שונות ועוד.

המנגנון המוביל לבעיה הינו עליה בלחץ בתעלה. העלייה בלחץ יכולה להגרם הן מתנועות חוזרות מרובות ורעידות אך גם מפתולוגיות פנימיות בתוך התעלה דוגמת – דלקת פרקים שגרונית, התלקחות של גאוט.

הקליניקה אותה יתאר המטופל כוללת תחושות של נימול ולעתים אף כאבים וזרמים, בעיקר באגודל, אצבעות 2-3 וחצי מ-4 בהתאם לפיזור התחושתי של העצב המדיאני. כמו כן פעמים רבות יתארו מטופלים תחושה של פגיעה מוטורית עם נפילת חפצים.  תופעה אופיינית נוספת היא כאבים ליליים המפריעים לשינה.

למרות הפגיעה התפקודית בגין מצב זה, הפרוגנוזה ומהלך ההחלמה הצפוי הינו מעודד.

בדיקה גופנית:

בהסתכלות נחפש דלדול שרירים. הדלדול יתבטא בשלבים מאוחרים של ההפרעה בעיקר באיזור התנרי.

בנוסף נחפש מאפיינים נוספים דוגמת עיוותים בכפות הידיים וסימני דלקת.

לחץ מקומי על התעלה (Durkan’s test) מהווה את הבדיקה הרגישה ביותר להפרעה זו. הבדיקה מבוצעת תוך הפעלת לחץ למשך 30 שניות. הופעת כאב או פאראסטזיות מייצגים מבחן חיובי.

מבחן פאלן (Phalen) –הצמדת שתי כפות הידיים גב אל גב למשך 60 שניות מפיק את הכאבים

מבחן טינל (Tinel) – מבחן בו נוקשים על העצב המדיאני שעובר בתוך התעלה. מבחן חיובי יתבטא בזרמים לאורך הפיזור שמתואר לעיל.

מבחן סמס-ויינשטיין (Semmes-Weinstein) ובדיקת הפרדת שתי נקודות הינן בדיקות תחושתיות נוירולוגיות שמבצעות שימוש במיקרופילמנטים.

הדמייה:

להדמייה אין מקום משמעותי באבחנת התסמונת התעלה הקרפלית. האבחנה הינה קלינית ומתבססת על התלונות והממצאים בבדיקה גופנית.

בדיקות עזר נוספות:

EMG, NCT – בדיקות הבאות לבדוק את ההולכה העצבית והקשר עצב-שריר. לעיתים מהוות את הבדיקות האובייקטיביות היחידות. יחד עם זאת כפי שצויין קודם לכן אין הכרח בביצוען והאבחנה של ההפרעה הינה קלינית.

טיפולים:

טיפול שמרני-

• שימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDS)
• מנוחה
• התאמת סדים- בעיקר בלילה
• המלצה על התאמת אורח חיים ותנאי עבודה. 
• זריקות מקומיות של סטרואידים- יכול להוות טיפול נוסף בהתאם לטיפולים הנזכרים לעיל. כמו כן יש לו ערך אבחנתי לנוכח מיעוט בדיקות אובייקטיביות.  80% מהמטופלים מגיבים לטיפול זה לפרק זמן משתנה. העדר תגובה לזריקת סטרואידים מהווה גורם פרוגנוסטי שלילי.

טיפול ניתוחי-

• שחרור תעלה קרפלית- כאשר הטיפול השמרני לא הועיל. חשוב לציין כי שיפור תחת הזרקות מקומיות מהווה גורם פרוגנוסטי חיובי לניתוח.  במצבים מסויימים לאחר ניתוח באיזור כף היד (תיקון שברים בשורש כף היד) מתפתחת CTS. סיבוך זה של הניתוח מהווה אינדיקציה לשחרור ניתוחי של התעלה. 
• כיום קיימות מספר גישות ניתוחיות כולל גישה פתוחה וארתרוסקופית.
• תוצאות הניתוח הינן מוצלחות- בשתי הגישות. רוב המטופלים מציגים שיפור בתלונות תוך 6-12 שבועות עם שיפור בנימול ובכוח הגס.